התכונה סינתזת סרוטונין מנתחת באיזו יעילות אתם מייצרים (או 'מסנתזים') סרוטונין. לכך יש השפעה על תפקוד ופעילות המוח ומערכת העיכול שלכם.
מהו סרוטונין?
סרוטונין (הידוע גם כ-5-HT) מכונה לעתים קרובות "הורמון האושר" .
זהו נוירוטרנסמיטר (כלומר, מולקולה לתקשורת עצבית) המעורב בויסות מצב הרוח והרגשות שלנו, כולל תחושות חרדה, הפתעה ואושר.
מעגלים מוחיים המשתמשים בסרוטונין שולטים גם בדפוס השינה שלנו, צריכת מזון, עיבוד כאב, ובמה שמכונה פונקציות קוגניטיביות, כגון קשב, זיכרון, קבלת החלטות ופתרון בעיות.
פעולות הסרוטונין אינן מוגבלות רק למוח, הוא משחק תפקיד חשוב במערכת העצבים האנטרית שלנו –רשת העצבים השולטת בתפקוד המעיים שלנו.
בנוסף לתפקודו כנוירוטרנסמיטר, סרוטונין פועל גם כהורמון – אות כימי המועבר בזרם הדם. תאים המרפדים את מערכת העיכול שלנו מייצרים סרוטונין, שאז נכנס לזרם הדם, שם יש לו השפעה על קרישת דם, ריפוי פצעים וזרימת דם.
בתוך המעיים עצמם, סרוטונין משחק תפקיד בתנועת המעיים שלנו, הפרשת אנזימים ותפקוד החיסון.
יחד עם דופמין, אדרנלין, נוראדרנלין והיסטמין, סרוטונין שייך לקבוצה של נוירוטרנסמיטרים הקשורים כימית הידועים כמונואמינים.
נקודות מפתח:
סרוטונין (5-HT) הוא נוירוטרנסמיטר חשוב המעורב במצב רוח, רגשות, קוגניציה, שינה, צריכת מזון ושליטה במערכת העיכול שלנו.
סרוטונין משפיע על בריאות העיכול שלנו, כולל תנועת המעיים, הפרשת אנזימים, ותפקוד החיסון של רירית המעיים.
מהם התפקידים של סרוטונין?
סרוטונין הוא נוירוטרנסמיטר מפתח במוח ובחוט השדרה (המכונים יחד מערכת העצבים המרכזית שלנו), וכן במערכת העצבים האנטרית שלנו (רשת העצבים השולטת במעיים שלנו).
נוירוטרנסמיטרים הם כימיקלים המעבירים אות מעצב (או נוירון) אחד לאחר, דרך רווח הנקרא סינפסה.
כאשר עצב סרוטונרגי מגורה, סרוטונין משתחרר מתאי אחסון מיוחדים הנקראים שלפוחיות סינפטיות. הסרוטונין אז עובר דרך הסינפסה ונקשר לקולטנים על עצב מקבל או פוסט-סינפטי. פעולת הקשירה של הסרוטונין לקולטנים מפעילה את הנוירון הפוסט-סינפטי, ודחף העצב מועבר הלאה. בדרך זו, אות מועבר מנוירון אחד לאחר.
סרוטונין מעביר אותות בין נוירונים ברשתות מוח גדולות השולטות ברגש, קוגניציה, שינה וצריכת מזון.
מצב רוח ורגשות
בעיתונות , סרוטונין קשור לעתים קרובות באופן בלתי נפרד לתחושות של אושר.
במציאות, סרוטונין משחק תפקיד חשוב בוויסות מספר רגשות שונים, כולל פחד, גועל, כעס, הפתעה ועצב.
אזור מפתח אחד המעורב בעיבוד רגשות הוא המערכת הלימבית שלנו – רשת של מבנים מקושרים עמוק בתוך המוח הרושמים ומגיבים לגירויים רגשיים, למשל נחש, או פנים מחייכות.
המערכת הלימבית עשירה במיוחד בנוירונים סרוטונרגיים (עצבים המשתמשים בסרוטונין), אשר מופעלים כאשר אנו נחשפים לגירויים רגשיים וחווים רגשות שונים.
יתר על כן, שינויים ברמות הסרוטונין, ובכך בפעילות של נוירונים סרוטונרגיים במוח, משפיעים על האופן שבו אנו מעבדים וחווים רגשות.
לדוגמה, מחקרים מראים שפעילות מוגברת של נוירונים סרוטונרגיים קשורה לזיהוי משופר של הבעות פנים שמחות ומפוחדות כאחד.
סרוטונין מעורב גם במצב הרוח שלנו. מצב רוח, בשונה מרגש, מתייחס למצב הרגשי שלנו לאורך תקופת זמן ארוכה יותר.
מחלות נפש המשפיעות על מצב הרוח, כגון דיכאון והפרעות חרדה, קשורות לשינויים בתפקוד ובפעילות של מעגלי מוח סרוטונרגיים.
באופן דומה, תרופות כמו נוגדי דיכאון, המגבירות את הפעילות במעגלי מוח סרוטונרגיים, יכולות לעזור בהעלאת מצב הרוח שלנו.
נקודות מפתח:
סרוטונין חשוב לפעילות של מעגלי מוח המאפשרים לנו לעבד ולחוות רגשות שונים.
סרוטונין משפיע על מצב הרוח שלנו – מצבים רגשיים הנמשכים לאורך זמן.
קוגניציה –
סרוטונין חשוב גם לפונקציות קוגניטיביות מורכבות, כמו למידה, זיכרון, קשב, קבלת החלטות ופתרון בעיות.
פונקציות קוגניטיביות אלה מתבצעות, בחלקן, על ידי רשתות של עצבים סרוטונרגיים (נוירונים) המפוזרים באופן נרחב ברחבי המוח.
לדוגמה, רשתות של עצבים סרוטונרגיים המשתרעות ממבנה מוחי הנקרא היפוקמפוס לקורטקס שלנו (השכבה החיצונית של המוח) נחשבות כמשרתות את יכולתנו ללמוד ולזכור.
נקודות מפתח:
סרוטונין משפיע על יכולתנו לחשוב, לזכור, לתכנן ולקבל החלטות.
שינה –
סרוטונין משפיע באופן ישיר ועקיף על מחזור השינה/ערות שלנו.
זהו קשר מורכב, אך באופן כללי נחשב שסרוטונין הפועל ישירות בתוך המוח מקדם ערנות.
לעומת זאת, סרוטונין גם מומר למלטונין – הורמון השינה הטבעי של גופנו – וזה גורם לנו להרגיש ישנוניים.
כדי לפשט את הדברים, אפשר לומר שאנחנו זקוקים לאיזון בריא בין סרוטונין למלטונין כדי להבטיח שינה טובה בלילה.
נקודות מפתח:
סרוטונין עוזר לווסת את מחזור השינה שלנו.
סרוטונין נדרש לייצור מלטונין – הורמון השינה של גופנו.
צריכת מזון –
הרגשת שובע מושפעת לא רק מכמות המזון שנטחן פיזית בקיבה שלנו.
למוח שלנו יש רשתות מורכבות של נוירונים השולטות בתיאבון שלנו, הרצון למזון, תחושת שובע ואכילת מזון. סרוטונין מתקשר עם רשתות מוח אלה כדי לווסת כמה מזון אנחנו אוכלים.
כפי שהוסבר בבלוג על עמידות ללפטין, רבים ממעגלי השליטה בתיאבון אלה כוללים מבנה מוח הנקרא היפותלמוס.
להיפותלמוס שלנו יש קבוצה מיוחדת של נוירונים (הנקראים נוירוני POMC) שכאשר מגורים, מדכאים את התיאבון שלנו. סרוטונין יכול להפעיל ישירות נוירונים אלה, ובכך לרסן את התיאבון שלנו ולהפחית את צריכת המזון שלנו.
בנוסף לנוירוני POMC, ההיפותלמוס שלנו מכיל קבוצה נוספת של נוירונים (הנקראים נוירוני AgRP) שעושים בדיוק ההפך – הם מגבירים את התיאבון שלנו כשהם מופעלים. סרוטונין מעכב נוירונים אלה, מה שגם מפחית את צריכת המזון.
נקודות מפתח:
סרוטונין פועל על מעגלי מוח השולטים בצריכת מזון, תיאבון ושובע (תחושות מלאות).
בתנאים רגילים, סרוטונין עשוי לפעול להפחתת התיאבון וצריכת המזון.
תפקוד מערכת העיכול-
האם ידעתם שלמעיים שלנו יש מערכת עצבים משלהם, המכונה לעתים 'המוח השני' שלנו?
מערכת העצבים האנטרית היא הרשת הגדולה של עצבים השולטת בתנועת מערכת העיכול שלנו הפרשת אנזימי עיכול, זרימת דם מקומית למעיים, ותפקוד החיסון של מערכת העיכול שלנו, כולל הרכב החיידקים החיים במעיים שלנו (המיקרוביום של המעיים שלנו).
בדיוק כפי שהוא מאפשר תקשורת בין נוירונים במוח, סרוטונין הוא גם נוירוטרנסמיטר מפתח לעצבים של מערכת העצבים האנטרית שלנו.
לכן, לסרוטונין יש תפקיד חשוב בעיכול וספיגה של מזון ובבריאות הכללית של המעיים שלנו.
בנוסף לעצבים במערכת העצבים האנטרית, גם רירית המעיים שלנו מייצרת סרוטונין. למעיים שלנו יש תאים מיוחדים הנקראים תאי אנטרוכרומפין, המפרישים סרוטונין ישירות למעיים. זה מגרה את תנועת המעיים וגם את ייצור הריר. הריר משמש גם כחומר סיכה למעבר מזון וגם כמחסום מגן למעיים שלנו.
סרוטונין המשוחרר על ידי תאי האנטרוכרומפין אינו מאפשר תקשורת ישירה בין עצבים ולכן אינו מסווג כנוירוטרנסמיטר. במקום זאת, הוא מסווג כהורמון פאראקריני – אות כימי (הורמון) הפועל על תאים סמוכים (פאראקריני).
נקודות מפתח:
סרוטונין הוא נוירוטרנסמיטר במערכת העצבים האנטרית שלנו – רשת העצבים במערכת העיכול השולטת בתנועה, הפרשת אנזימים, תפקוד החיסון של המעיים שלנו.
הורמון סרוטונין מיוצר על ידי תאי אנטרוכרומפין ברירית המעיים שלנו.
הורמון סרוטונין חשוב לבריאות העיכול שלנו.
תפקוד טסיות –
סרוטונין המיוצר על ידי תאי אנטרוכרומפין במעיים מוצא בסופו של דבר את דרכו לזרם הדם , שם הוא נקלט על ידי תאי דם הנקראים טסיות.
טסיות הן תאים זעירים (הנקראים כך כי הם נראים כמו צלחות קטנות) העוזרים ליצור קרישי דם. אם אי פעם חתכתם את עצמכם בזמן גילוח, תבחינו שהדימום נפסק בקרוב. זה קורה מכיוון שהטסיות נעות לחתך וסותמות את החור בדופן כלי הדם – תהליך המתאפשר על ידי סרוטונין.
כאשר טסיות משחררות סרוטונין, זה גורם לטסיות אחרות להצטבר וליצור קריש (תהליך הידוע כצבירת טסיות).
שחרור הסרוטונין על ידי טסיות גם גורם להצרה של כלי דם מקומיים (וזוקונסטריקציה), מה שעוזר להפחית דימום.
נקודות מפתח:
סרוטונין המשוחרר על ידי תאי דם הנקראים טסיות עוזר ליצור קרישי דם, להפחית דימום ולקדם ריפוי פצעים.
היכן מיוצר סרוטונין?
בתוך המוח ומערכת העצבים המרכזית, שם סרוטונין פועל כנוירוטרנסמיטר, סרוטונין מיוצר על ידי קצוות עצבים.
במעיים, 90% מהסרוטונין מיוצר על ידי תאי אנטרוכרומפין המרפדים את המעיים. זוהי צורת ההורמון של סרוטונין.
10% הנותרים של הסרוטונין במעיים מיוצרים על ידי קצוות עצבים בתוך מערכת העצבים האנטרית, שם סרוטונין פועל כנוירוטרנסמיטר.
נקודות מפתח:
סרוטונין כנוירוטרנסמיטר מיוצר על ידי קצוות עצבים במוח ובמערכת העצבים האנטרית.
סרוטונין כהורמון מיוצר על ידי תאי אנטרוכרומפין ברירית המעיים.
כיצד סרוטונין מיוצר?
סרוטונין נגזר מחומצת האמינו טריפטופן.
חומצות אמינו הן אבני הבניין של חלבונים, 9 מתוכן מסווגות כחומצות אמינו חיוניות – כלומר, גופנו אינו יכול לייצר אותן בעצמו, לכן עלינו לקבל אותן מהתזונה שלנו. טריפטופן היא אחת מחומצות האמינו החיוניות הללו. היא נמצאת במזונות כמו ביצים, עוף, שעועית וקטניות.
מחקרים הראו שתוספת טריפטופן לתזונה יכולה להגביר את ייצור הסרוטונין.
ייצור סרוטונין –
טריפטופן מומר לסרוטונין (5-HT) בשני שלבים.
1) Tryptophan –> 5-HTP
בשלב הראשון, טריפטופן מומר לחומצת אמינו אחרת הנקראת 5-HTP תגובה זו מזורזת (מואצת) על ידי האנזים TPH.
למעשה יש לנו שתי צורות של אנזים TPH:
TPH1 מיוצר בעיקר על ידי תאי אנטרוכרומפין ברירית המעיים . לכן הוא אחראי לייצור צורת ההורמון של סרוטונין שעוזר בתנועת המעיים והפרשה.
TPH2 היא הצורה של TPH המיוצרת על ידי קצוות עצבים, הן במוח והן במערכת העצבים האנטרית. TPH2 מייצר את צורת הנוירוטרנסמיטר של סרוטונין, המאפשר לעצבים לתקשר זה עם זה.
התכונה בוחנת את רמות שני האנזימים TPH1 ו-TPH2, מה שמשפיע על היעילות שבה אתם מייצרים סרוטונין במוח ובמערכת העצבים המרכזית (TPH2), במערכת העצבים האנטרית (TPH2), ובמעיים (TPH1).
כדי שאנזים ה-TPH שלכם (הן TPH1 והן TPH2) יתפקד כראוי, הוא דורש מולקולה נוספת הנקראת BH4 . BH4 היא דוגמה למה שאנו מכנים "קופקטור" – חומר הנדרש על ידי אנזימים מסוימים כדי לבצע תגובות כימיות. תוכלו ללמוד עוד על BH4 בתכונה סינתזה ומיחזור BH4 שלכם.
2) 5-HTP –> Serotonin (5-HT)
בשלב השני של סינתזת סרוטונין, 5-HTP מומר לסרוטונין. תגובה זו מזורזת על ידי האנזים AADC.
AADC דורש את הצורה הפעילה של ויטמין B6, הידועה כפירידוקסל פוספט, כקופקטור כדי לתפקד ביעילות ולייצר סרוטונין.
הוכח כי תוספת של 5-HTP לתזונה מגדילה את רמות הסרוטונין בגוף.
נקודות מפתח:
סרוטונין מיוצר מחומצת האמינו טריפטופן.
טריפטופן מומר בשני שלבים לסרוטונין.
אנזים ה-TPH שלכם אחראי לשלב הראשון של ייצור סרוטונין.
מדוע חשובה פעילות TPH?
כפי שהוסבר לעיל, TPH אחראי לשלב הראשון של ייצור סרוטונין (–> 5-HTP).
כאשר חומר מיוצר במספר שלבים / תגובות כימיות, השלב / התגובה האיטיים ביותר הם שקובעים כמה מהר החומר מיוצר באופן כללי. אנו מכנים את השלב האיטי ביותר הזה "שלב מגביל קצב." זה דומה לריצת שליחים, שבה האדם הרץ בקטע האיטי ביותר משפיע הכי הרבה על זמן הסיום הכולל.
התגובה המתבצעת על ידי TPH היא השלב מגביל הקצב בייצור סרוטונין.
לכן, פעילות הTPH למעשה קובעת באיזו יעילות אתם מייצרים סרוטונין.
בהקשר זה, בהנחה שגורמים אחרים (למשל, פירוק הסרוטונין) נשארים ללא שינוי, פעילות גבוהה של אנזימי TPH מובילה לייצור גדול יותר של סרוטונין.
לעומת זאת, פעילות נמוכה של אנזימי TPH מובילה לייצור נמוך יותר של סרוטונין.
יתר על כן, גורמי אורח חיים המשנים את פעילות ה-TPH ישפיעו על כמות הסרוטונין שאתם מייצרים. לדוגמה, לחץ נפשי ארוך טווח יכול להפחית את פעילות ה-TPH, ולכן להוביל לייצור נמוך יותר של סרוטונין.
נקודות מפתח:
פעילות TPH משפיעה מאוד על היעילות שבה אתם מייצרים סרוטונין.
גורמי אורח חיים המשפיעים על פעילות TPH ישפיעו על כמות הסרוטונין שאתם מייצרים.
מדוע סינתזת סרוטונין חשובה?
מוח ומערכת העצבים המרכזית –
מכיוון שסרוטונין הוא נוירוטרנסמיטר מפתח במוח, רמות הסרוטונין שלנו משפיעות על פעילות העצבים במעגלים המווסתים מצב רוח, שינה, תיאבון וקוגניציה.
לכן שינויים בייצור סרוטונין משפיעים על האופן שבו אנו מרגישים, חושבים ומתנהגים.
לדוגמה, ייצור סרוטונין גבוה מדי קשור לחרדה, הפרעות שינה, ושינויים בתיאבון.
לעומת זאת, רמות סרוטונין נמוכות מגדילות את הסיכון למצב רוח ירוד, אכילה מופרזת, והפרעות שינה.
מעיים –
שינויים בייצור הורמון הסרוטונין על ידי רירית המעיים משפיעים גם באופן משמעותי על בריאות העיכול שלנו.
רמות סרוטונין משתנות נקשרו לאי נוחות בעיכול, שינויים בתדירות היציאות (למשל שלשול / עצירות) ודלקת.
נקודות מפתח:
סינתזת / ייצור סרוטונין משפיעה על פעילות המוח שלנו, מה שמשפיע על האופן שבו אנו חושבים ומתנהגים.
ייצור סרוטונין משפיע על בריאות העיכול שלנו.
גנטיקה
תכונה זאת בוחנת וריאנטים של הגנים TPH1 ו-TPH2 שלכם, המקודדים את אנזימי ה-TPH במעיים (TPH1) ובנוירונים (TPH2) בהתאמה.
וריאנטים של גנים אלה יכולים להשפיע על הפעילות והכמות של אנזימי ה-TPH, אשר בתורם משפיעים על כמה טוב אתם מייצרים סרוטונין במוח, במערכת העצבים האנטרית ובמעיים.
נקודות מפתח:
MaxGenes מנתחת את הווריאנטים של הגנים TPH1 ו-TPH2 שלכם כדי לראות כמה טוב אתם מייצרים סרוטונין במוח ובמעיים.
